כתובה בגירושין

מתי משלמים? מתי לא? ומה היחס לחלוקת הרכוש?

ברגע מרגש מתחת לחופה חותם החתן על התחייבות כספית ולעיתים על סכומים דמיוניים של מיליון שקל ויותר, שנכתבים כמעט כמנהג טקסי ולא כחוב אמיתי מבחינת רוב הזוגות. שנים אחר כך, בהליך גירושין, הכתובה הופכת ממסמך סמלי לכלי משפטי של ממש, שיכול להשפיע באופן משמעותי על תוצאת ההליך הכלכלי כולו. האם באמת ניתן לגבות סכום שנחתם עליו לפני עשרות שנים בלי מחשבה שנייה? התשובה, כמו תמיד בדיני משפחה, מורכבת ותלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

מהי הכתובה ומי דן בה

הכתובה היא התחייבות חד-צדדית של הבעל לתשלום סכום כסף לאישה במקרה של גירושין או פטירתו. מקורה ההיסטורי דווקא הגן על נשים בעידן שבו לא היו להן זכויות כלכליות עצמאיות, ומטרתה הייתה להרתיע את הבעל מגירושין פזיזים. הסמכות לדון בתביעת כתובה נתונה לבית הדין הרבני באופן בלעדי, שכן מדובר במוסד הלכתי מובהק, והיא נבחנת על פי הדין העברי ולא על פי הדין האזרחי הכללי. תביעת כתובה מוגשת לרוב לצד תביעת הגירושין עצמה או בתגובה לה, והיא אחד הכלים המרכזיים והחשובים במשא ומתן בין הצדדים לקראת גירושין.

מתי האישה זכאית לכתובה?

נקודת המוצא ההלכתית היא שאישה זכאית לכתובתה כאשר הבעל הוא שיזם את הגירושין ללא עילה מוכרת, או כאשר התנהגותו היא שהביאה לפירוק הנישואין למשל בגידה מצדו, אלימות פיזית או נפשית, נטישה, או עזיבת הבית ללא הצדקה. במקרים אלה בית הדין עשוי לחייב את הבעל במלוא סכום הכתובה, בחלקו, או בסכום מופחת בהתאם לנסיבות המדויקות. חשוב להבין שגם כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש, אין בכך כדי לשלול אוטומטית את הזכאות לכתובה יש לבחון מי בפועל "אשם" בפירוק הקשר, גם אם שני הצדדים בסופו של דבר מסכימים שהדרך הנכונה היא להיפרד.

מתי הזכות לכתובה נשללת

קיימות טענות הגנה מוכרות בהלכה ובפסיקה: אישה שבגדה עלולה לאבד את כתובתה במלואה; אישה המוגדרת "מורדת" כלומר מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא עילה מוכרת עלולה לראות בזכותה לכתובה נשחקת או נשללת בהדרגה; וכן מצבים שבהם האישה היא זו שיזמה את הגירושין ללא עילה שבדין, ולא הבעל. בנוסף לכל אלה, כאשר סכום הכתובה הנקוב מופרז באופן קיצוני ביחס ליכולתו הכלכלית האמיתית של הבעל ביום החתימה למשל כתובה של חמישה מיליון שקל שנחתמה על ידי חתן חסר אמצעים בתי הדין נוטים לא פעם להתערב ולהפחית את הסכום משמעותית, מתוך תפיסה שהחתן מעולם לא התכוון ברצינות להתחייב לסכום כזה, וכי מדובר במספר "טקסי" בלבד. כל מקרה נבחן לגופו, והתוצאה תלויה רבות בראיות שיוצגו ובאופן שבו מנוהל ההליך המשפטי.

דוגמה להמחשה; זוג שנישא לפני 15 שנים עם כתובה על סך 1,800,000 ש"ח, כאשר בעת החתונה הכנסת החתן הייתה כ-6,000 ש"ח בחודש בלבד. בעת הגירושין, הבעל טוען כי הסכום נחתם באופן טקסי ואינו משקף כוונה אמיתית להתחייבות כזו. במקרה כזה, סביר שבית הדין יבחן את הפער הקיצוני בין הסכום ליכולתו הכלכלית של הבעל במועד החתימה, ועשוי להפחית את הסכום משמעותית אך התוצאה תלויה גם בשאלה מי יזם את הגירושין ומדוע.

כתובה מול חלוקת רכוש האם מקבלים גם וגם?

זו אחת השאלות החשובות והמבלבלות ביותר בתחום, וחשוב להבין אותה נכון. הפסיקה קבעה עיקרון של מניעת כפל זכייה: ככלל, אישה שקיבלה מחצית מהרכוש המשותף מכוח איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, לא תזכה בנוסף גם במלוא הכתובה, כאשר מדובר למעשה באותם משאבים כלכליים ששני הצדדים כבר חילקו ביניהם. בתי הדין בוחנים את התמונה הכלכלית הכוללת של שני הצדדים, ולעיתים הכתובה "נבלעת" בזכויות הרכושיות שכבר חולקו. עם זאת, במקרים שבהם חלקה של האישה ברכוש המשותף קטן יחסית למשל כאשר עיקר הנכסים היו רשומים כנכסים חיצוניים של הבעל שאינם בני איזון הכתובה עשויה להוות רשת ביטחון כלכלית משמעותית ונפרדת.

כתובה כמנוף אסטרטגי במשא ומתן

מעבר להיבט המשפטי הטהור, הכתובה משמשת בפועל גם ככלי טקטי משמעותי במשא ומתן שקודם לגט. אישה שיש לה כתובה גבוהה, ושיש לה עילה טובה לתביעה, יכולה להשתמש בכך כמנוף לשיפור תנאי ההסכם הכולל לרבות בסוגיות רכוש ומזונות. מנגד, בעל שחושש מתביעת כתובה עשוי להיות מוכן להתפשר בנושאים אחרים כדי להימנע מהתדיינות ממושכת בנושא הכתובה. הבנה נכונה של כוחות המשא ומתן הללו, מתחילת ההליך, יכולה לשפר משמעותית את התוצאה הסופית עבור הלקוח, בין אם הוא התובע ובין אם הוא הנתבע.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

להניח שסכום הכתובה "ממילא לא רלוונטי" בלי לבדוק את הנסיבות המדויקות.
להגיש תביעת כתובה מבלי לבחון תחילה את השלכות "האשם" בפירוק הנישואין.
להתעלם מהיחס בין הכתובה לאיזון המשאבים ולסכן כפל תביעה שנדחית.
לחתום בעת החתונה על כתובה בסכום דמיוני בלי להבין את המשמעות המשפטית העתידית שלה.

שאלות נפוצות

חתמתי על כתובה של מיליון שקל – אני באמת חייב את הסכום הזה?
לא בהכרח. בתי הדין בוחנים את נסיבות החתימה, את יכולתו הכלכלית של הבעל באותה עת, ואת נסיבות הגירושין בפועל. סכומים מופרזים מופחתים לא אחת, אך אין להקל ראש יש מקרים שבהם נפסקו סכומים גבוהים מאוד כאשר הוכח שהבעל אכן היה בעל יכולת כלכלית מתאימה.

האם כדאי לאישה לתבוע כתובה בכל מקרה?
תביעת כתובה היא כלי אסטרטגי משמעותי, אך היא גם פותחת דיון בנסיבות הפירוד, לרבות טענות אישיות קשות משני הצדדים, שעלולות להאריך ולהקשות את ההליך כולו. ההחלטה אם ומתי להגישה צריכה להתקבל כחלק מאסטרטגיה כוללת, ולא כתגובה רגשית ראשונית.

מה קורה אם הבעל מסרב לשלם כתובה שנפסקה לחובתו?
פסק דין המחייב בתשלום כתובה ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל ככל פסק דין אחר. סרבנות מתמשכת עלולה להוסיף ולהצטרף לשיקולים נוספים, כגון סרבנות גט, שעליה הרחבנו במאמר נפרד.

האם יש הבדל בין כתובה של זוג חילוני לזוג דתי?
עצם קיומה של הכתובה וההליך המשפטי סביבה זהים מבחינה הלכתית לכל זוג יהודי שנישא כדת משה וישראל, ללא קשר לרמת הדתיות שלו בפועל.

מתלבטים בשאלת הכתובה – כתובעים או כנתבעים? עו"ד סהר דבוש, יסייע לכם לבחון את המקרה שלכם ולבנות עבורכם אסטרטגיה מתאימה. טלפון: 050-442-2667.