בקשה ליישוב סכסוך

כל מה שחשוב לדעת על השלב הראשון בהליך הגירושין

רבים מופתעים לגלות שאי אפשר פשוט "להגיש תביעת גירושין". מאז נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, כמעט כל הליך משפטי בין בני זוג או הורים חייב להיפתח בבקשה ליישוב סכסוך. מדובר בשלב שנראה על פניו טכני וביורוקרטי, אך בפועל יש לו השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת במיוחד לאחר שמרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני חזר במלוא עוצמתו בעקבות תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

זוהי בקשה קצרה יחסית, ללא פירוט מלא של הטענות המהותיות, המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. הגשתה פותחת תקופת עיכוב הליכים של 45 ימים (הניתנת להארכה בנסיבות מסוימות), שבמהלכה אף צד אינו רשאי להגיש תביעות מהותיות נוספות. בתקופה זו מוזמנים הצדדים לפגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית הדין, בהשתתפות עובדים סוציאליים ומגשרים מקצועיים, שמטרתם לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

מה קורה בפועל בפגישות מהו"ת

מטרת הפגישות היא לבחון האם ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה בגישור, בטיפול זוגי או במסגרת הסכם כולל במקום בהליך משפטי יריבותי ומתיש. הפגישות חסויות, ותוכנן אינו יכול לשמש כראיה בהליך משפטי עתידי, מה שמעודד שיח פתוח וכן. עבור זוגות רבים זו הזדמנות אמיתית לסיים את הפרידה בכבוד ובעלות נמוכה משמעותית; עבור אחרים זו תחנה הכרחית בדרך להליך המשפטי המלא. בשני המקרים, כדאי מאוד להגיע לפגישות מוכנים, לאחר קבלת ייעוץ משפטי מקדים שמסביר את המשמעויות של כל החלטה בשלב זה.

המשמעות האסטרטגית: מי מגיש ראשון קובע את הזירה

כאן טמון הפרט החשוב ביותר בכל ההליך. בתום תקופת עיכוב ההליכים, למי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון עומדת תקופה של 15 ימים נוספים שבה זכות בלעדית לבחור את הערכאה שבה יוגשו התביעות המהותיות, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לאור הפערים המהותיים בין הערכאות בסוגיות מזונות, רכוש וזמני שהות, שהעמקנו בהם במאמרים אחרי, זכות הבחירה הזו שווה לעיתים הרבה מאוד כסף ומשפיעה על שנים קדימה. מי שמתמהמה, מהסס, או לא מבין את המשמעות המשפטית של השלב הזה, עלול לגלות בדיעבד שהצד השני כבר קבע עבורו את זירת ההתדיינות עבור המשפחה כולה.

האם יש מקרים שבהם לא נדרש הליך יישוב סכסוך

כן. החוק מחריג מקרים דחופים, ובהם בקשות לסעדים זמניים דחופים, צווי הגנה במקרי אלימות במשפחה, וסעדים שדחייתם תגרום נזק שאין לו תקנה. במצבים אלה ניתן לפנות לערכאה במקביל להליך יישוב הסכסוך או אף לפניו, ומומלץ להתייעץ בדחיפות עם עורך דין כדי לוודא שהפנייה נעשית בדרך הנכונה ואינה פוגעת בזכויות דיוניות אחרות. בנוסף, זוגות שהגיעו כבר להסכם גירושין מלא ומוסכם רשאים לרוב להגיש בקשה משותפת לאישורו ללא צורך בהליך יישוב סכסוך נפרד כלל, מה שמזרז משמעותית את התהליך.

מה קורה אם הצד השני לא משתף פעולה בפגישות

אי-התייצבות לפגישת מהו"ת ראשונה, ללא סיבה מוצדקת, עלולה לגרור סנקציות דיוניות מצד הערכאה, ולפגוע בעמדת הצד המתחמק בהמשך ההליך. עם זאת, אם הצד השני מגיע לפגישות אך אינו משתף פעולה בתום לב, אין באפשרות בית המשפט לכפות הסכמה ובתום תקופת עיכוב ההליכים, הדרך פתוחה להגשת תביעות מהותיות. חשוב לתעד את ההשתתפות (או אי-ההשתתפות) של הצד השני בפגישות, שכן הדבר עשוי להיות רלוונטי בהמשך ההליך.

שאלות נפוצות

האם חובה להגיע לפגישות ביחידת הסיוע?
כן, ההתייצבות לפגישת מהו"ת ראשונה היא חובה על פי החוק. אי-התייצבות עלולה לגרור סנקציות דיוניות ולפגוע בעמדתכם המשפטית בהמשך ההליך.

האם אפשר להתגרש בלי ההליך הזה אם שנינו כבר מסכימים על הכול?
זוגות שהגיעו להסכם גירושין מלא רשאים להגיש בקשה משותפת לאישור ההסכם ללא הליך יישוב סכסוך נפרד. זהו אחד היתרונות הגדולים של גירושין בהסכמה, המאפשר לחסוך זמן, עלויות ועוגמת נפש.

מה קורה אם אני מגיש בקשה ליישוב סכסוך אבל בסופו של דבר לא רוצה להתגרש?
הגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה מחייבת המשך להליך גירושין היא רק פותחת חלון זמן ליישוב מחלוקות, שיכול לכלול גם שיקום הקשר. אם השיקום מצליח, ניתן פשוט שלא להמשיך בהליכים נוספים.

כמה עולה הגשת בקשה ליישוב סכסוך?
מדובר באגרה סמלית יחסית, נמוכה משמעותית מעלות אגרות תביעה מלאה, מתוך מטרה לעודד פנייה מוקדמת להליך הגישורי לפני הסלמה להתדיינות משפטית מלאה.

עומדים בפני פרידה ולא יודעים מהו הצעד הראשון הנכון? עו"ד סהר דבוש ילווה אתכם משלב התכנון האסטרטגי המקדים ועד לסיום ההליך, תוך שמירה קפדנית על היתרון הדיוני שלכם. לשיחת ייעוץ: 050-442-2667.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, השאירו פרטים: